#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שהפרוכת עשרים וארבעה חוטין.	ארבעה חוטין של שש שש, לא דינא ולא דיינא [אין ספק וערעור בדבר].	יומא פרק שביעי עב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שהחשן והאפוד עשויים עשרים ושמונה חוטין, ומנלן שחוטי הזהב היו רק ארבעה ולא ששה.	"דכתיב 'ועשית חשן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשנו. זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר', ארבעה דשיתא שיתא - עשרין וארבעה, זהב ארבעה - הא עשרין ותמניא.<br>וחוטי הזהב היו רק ארבעה, <font color=""#ff0000"">לרב אחא</font> שנאמר 'וקצץ פתילים', מיעוט פתילים שנים, וכשקוצץ הוו להו ד'.<br><font color=""#ff0000"">לרב אשי</font> שנאמר 'לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן וכו', ואם הזהב חוטיו ששה לא יתחלק בשוה בארבעה מינים, והתורה אמרה 'ועשית' שיהיו כל עשיותיו שוות."	יומא פרק שביעי עב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקרע בגדי כהונה, מה דינו.	אמר רחבא אמר רב יהודה המקרע בגדי כהונה לוקה, שנאמר 'לא יקרע'.<br>ואין לומר שבא הפסוק לומר שיעשה את המעיל חזק כדי שלא יקרע, שהרי לא נאמר 'שלא יקרע'.	יומא פרק שביעי עב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המזיח חושן מעל האפוד, והמסיר בדי ארון.	"אמר ר' אלעזר המזיח חושן מעל האפוד והמסיר בדי ארון לוקה, שנאמר 'לא יזח' 'לא יסורו'.<br>ואין לומר שכוונת הפסוק לומר שיחזקו ויקשרו יפה, שא""כ היה לו לכתוב <font color=""#ff0000"">ש</font>לא יזח <font color=""#ff0000"">ש</font>לא יסורו."	יומא פרק שביעי עב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי יוסי בר חנינא רמי (וגם הברייתא), כתיב 'בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו' [אלמא אין זזין מהם], וכתיב 'והובא את בדיו בטבעות' [אלמא הולכים ובאים בתוכם], הא כיצד.	מתפרקין ואין נשמטין [בראשיהם היו עבים והכניס ראשן אחד בדוחק בטבעת, ובאמצען היו דקין, הלכך לא היו נדחקין בטבעות אלא מתפרקין והולכין לכאן ולכאן, אבל אינן נשמטין לצאת מהן לפי שהן עבים בראשיהן].	יומא פרק שביעי עב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רבי חמא בר חנינא מאי דכתיב 'עצי שיטים <font color=""#0f5bff"">עומדים</font>'. 3"	<ol><li>שעומדים דרך גדילתן.</li><li>שמעמידים את ציפויין.</li><li>שמא תאמר אבד סברן ובטל סכויין [שלא ישובו עוד], תלמוד לומר 'עומדים' שעומדים לעולם ולעולמים.</li></ol>	יומא פרק שביעי עב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הפירוש שמעמידים את ציפויין. 2 פירושים ברש""י."	"<ol><li>ציפוי הזהב מעמידין ע""י מסמרות.</li><li>שלא התליעו ולא נפל ציפויין.</li></ol>"	יומא פרק שביעי עב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי דכתיב 'את בגדי השרד לשרת בקודש'. 2	"לרבי חמא בר חנינא, אלמלא בגדי כהונה [שעל ידם מקריבים קרבנות המכפרים על ישראל] לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט ['שרד' לשון שריד].<br>דבי ר""ש תנא, בגדים שגורדין אותן כברייתן מכליהן, ומשרדין מהן כלום [כשהיו חותכין אותן בגרדין, היו עושים חלולין כדרך לבישתן, ולא כשאר יריעה שצריך לחתכה למדת הלבוש ולתפור במחט.&nbsp; ומשרדין מהם כלום, משיירין מהן מקצת שאינו ארוג עמהן, וזהו לשון 'שרד'."	יומא פרק שביעי עב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומשרדין מהם כלום. מאי היא.&nbsp;	ריש לקיש אמר אלו מעשי מחט [מקצתו היה נארג בפני עצמו ומחברו במחט].&nbsp;<div>והקשו עליו מברייתא: בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג, שנאמר 'מעשה אורג'.&nbsp;</div><div>ותירץ אביי שמדובר בבית יד, כדתניא בית יד של בגדי כהונה נארגת בפני עצמה ונדבקת עם הבגד ומגעת עד פיסת היד.</div>	יומא פרק שביעי עב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו אורך בית יד של בגדי כהונה.	עד פיסת היד.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה היה גובה הארון האמצעי של עץ.	תשעה טפחים [שנאמר 'אמה וחצי קומתו', ורגלים לא היו לו].	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה היה גבוה הארון הפנימי של זהב.	שמונה טפחים [מבחוץ, ועובי שולי העץ טפח, נמצא ממלא חללו של אמצעי].	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה היה גבוה הארון החיצון של זהב. 2	לרב יהודה עשרה טפחים ומשהו.<br>לחולק אחד עשר טפחים ומשהו.&nbsp;	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לרב יהודה היה הארון החיצון עשרה טפחים ומשהו.	המשהו הוא עובי התחתית של הארון, ועוד תשעה טפחים כנגד הארון האמצעי של עץ, ועוד טפח שעלה מול עובי הכפורת שהיה טפח [ובזֵר לא איירי כלל].	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לדעה ההשניה היה הארון החיצון אחד עשר טפחים ומשהו.	עובי הרצפה טפח, ועוד תשעה טפחים נגד גובה הארון האמצעי, ועוד טפח מול הכפורת, ועוד משהו להיות זֵיר לכפורת סביב.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה היה עובי השוליים&nbsp;(תחתית) של הארון החיצון.	"למ""ד אחד יש בעוביו טפח.&nbsp;<div>ולמ""ד אחד אין בעוביו טפח [ולא ידענא היכא איפליגו בה]. זה מחלוקת של כמה טונות זהב.</div>"	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ר' יוחנן שלשה זירין הם. מה הסימן בזר של מזבח, ומי זכה בו.	כתר כהונה, וזכה אהרן ונטלו [שהכהונה ניתנה לאהרן ברית מלח].	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ר' יוחנן שלשה זירין הם. מה הסימן בזר של שולחן, ומי זכה בו.	שולחן סימן לכתר מלכות, שהשולחן הוא סימן לעושר מלכים, והמלכות נתנה לדוד ולזרעו.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסימן של זר הארון, ומי זוכה בו.	סימן לכתר תורה, ועדיין הוא מונח, כל הרוצה ליקח יבא ויקח.&nbsp;	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כתר תורה פחות מכתר מלכות. דהא כל הרוצה יבא ויטול.	תלמוד לומר 'בי מלכים ימלוכו' [וגדול הממליך מן המלך, והתורה אמרה מקרא זה].	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי יוחנן רמי כתיב זַר וקרינן זֵיר.	זכה נעשית לו זֵיר, לא זכה נעשית לו זרה [משתכחת ממנו].	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי יוחנן רמי כתיב 'ועשית לך ארון עץ' וכתיב 'ועשו ארון עצי שטים'.	"מכאן לתלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו [ואע""ג דקראי לאו בהאי סידרא כתיבי, אסמכתא בעלמא הוא דקאמר]."	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'מבית ומחוץ תצפנו'.	אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אינו תלמיד חכם.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תלמיד חכם שאין תוכו כברו נקרא נתעב. מנין.	שנאמר אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה [שותה תורה כמים ויש בו עולה].	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב&nbsp;לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן.	אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהם יראת שמים.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכריז רב ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד.	שהתורה אינה אלא שער ליכנס בה ליראת שמים, לכך צריך שתקדים לו יראת שמים.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו לא תירתון תרתי גיהנם.	להיות יגעים ועמלים בתורה בעולם הזה ולא תקיימוה, ותירשו גיהנם במותכם ובחייכם לא נהניתם בעולמכם.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב 'וזאת התורה אשר שם משה'.	זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מיתה.<br>והיינו דאמר רבא דאומן לה סמא דחייא, דלא אומן לה סמא דמותא.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבי יונתן רמי, כתיב 'פקודי ה' ישרים משמחי לב', וכתיב 'אמרת ה' צרופה'.	זכה משמחתו, לא זכה צורפתו [ביסורין ובגיהנם].<br>ריש לקיש אמר מגופיה דקרא נפקא, זכה צורפתו לחיים, לא זכה צורפתו למיתה.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יראת ה' טהורה עומדת לעד. על מי נאמר.	אמר רבי חנינא זה הלומד תורה בטהרה. מאי היא, נושא אשה ואחר כך לומד תורה.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עדות ה' נאמנה.	אמר רבי חייא בר אבא נאמנה היא להעיד בלומדיה [מי קיים ומי לא קיים].	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'מעשה רוקם' 'מעשה חושב'. 2	<ol><li>אמר רבי אלעזר שהיו רוקמין במקום שחושבין [בתחילה מתקן הצורה על הבגד על ידי צבע, ואחר כך רוקמה במחט].</li><li>תנא משמיה דרבי נחמיה 'רוקם' מעשה מחט, לפיכך פרצוף אחד, 'חושב' מעשה אורג, לפיכך שני פרצופות.</li></ol>	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן משוח מלחמה שבא לעבוד עבודה באיזה בגדים משמש. מה אמר רב דימי.	"משוח מלחמה משמש בשמונה בגדים, שנאמר 'ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו <font color=""#ff425b"">אחריו</font>', למי שבא בגדולה אחריו."	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשה רב אדא בר אהבה - ואמרי לה כדי - לרב דימי שאמר שמשוח מלחמה משמש בשמונה בגדים.	"שכתוב בברייתא שבנו של משוח מלחמה לא יורש אותו, כי רק מי שבא אל אהל מועד בנו יורשו, והוא אינו ראוי לבא אל אהל מועד.<div>ואם נאמר שמשמש בשמונה בגדים, הוא ראוי לבא אל אהל מועד [דכתיב ביו""כ 'וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא את ידו', וכל מילוי ידים על ידי הבגדים הוא, כדכתיב 'ובגדי הקודש אשר לאהרן וכו' ולמלא את ידם].</div>"	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שעשירית האיפה נוהגת במרובה בגדים, ולא רק בכהן גדול משוח.	"רש""י הביא בריתא: אין לי אלא משיח, מרובה בגדים מניין, תלמוד לומר 'והכהן'."	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'אמרת ה' צרופה'.<br>מה הסביר ריש לקיש.	זכה צורפתו לחיים, לא זכה צורפתו למיתה.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה לומד רב אחא ממה שנאמר 'וקיצץ פתילים'.	מיעוט פתילים שנים, וכשקוצץ הוו להו ד'. מכאן שהיו בחושן והאפוד ארבעה חוטי זהב בכל חוט וחוט. יחד 28.	יומא פרק שביעי עב א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהו הכהן הכי חשוב אחרי הכהן גדול.	משוח מלחמה.	יומא פרק שביעי עב ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות בגדי כהונה מעשה מחט.	<div>ברייתא: בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג, שנאמר 'מעשה אורג'.&nbsp;</div><div>חוץ מבית יד.</div><div>דתניא בית יד של בגדי כהונה נארגת בפני עצמה, ונדבקת עם הבגד, ומגעת עד פיסת היד.</div>	יומא פרק שביעי עב א		
